תארו לכם שהייתם קמים בבוקר והולכים לשירותים לשטוף פנים. אבל… בשונה משאר הבקרים, הפעם הייתם צריכים ללמוד מחדש את כל מה שלמדתם אתמול וכבר שכחתם. כלומר: איך פותחים את הדלת, איך פותחים את הברז, איך משתמשים במגבת, ועוד ועוד דברים חשובים שלמדתם וזכרתם לרמה של מיומנות גבוהה מאוד.
הזיכרון שלנו הוא כלי מדהים שנועד לשמור עלינו ולייעל את חיינו בכל יום שעובר, אם אנחנו משתמשים בו באופן נכון.
אם היינו צריכים לזכור בכל יום מחדש את כל מה שלמדנו אתמול, כנראה שלא היינו יוצאים מתקופת האבן.
מעבר לאותן מיומנויות בסיסיות שהאדם זכר לאורך השנים, הוא גם החל לשמר ידע ולהעבירו מדור לדור. ככה כשנולד ילד הוא לא היה צריך להמציא מחדש את כל טכניקת הציד או הליקוט, אלה פשוט למד אותה מאבא שלו וחסך לעצמו שנים של למידה. חסכון זה איפשר לו לפתח ולשכלל את השיטה ולהעביר אותה לבנו, שעכשיו כבר חסך זמן למידה של שני דורות. ואני מניח שאתם מבינים לאן זה ממשיך….
כאשר החלו בני האדם לשמר ידע באמצעות כתב , ולא רק באמצעות אגדות עם וסיפורים, החל להיצבר הידע הזה בספריות שונות.
כיום, כאשר מישהו רוצה ללכת וללמוד לדוגמא צילום, הוא לא צריך להמציא את הגלגל , הוא פשוט הולך למקום שמרכז ומלמד את כלל הידע בנושא(אותו ידע שנצבר לאורך שנים) , וחוסך לעצמו כמה עשרות שנים של ניסוי וטעיה.
ככה העולם עובד בכל מה שקשור להבנה של חומר ולהתפתחות קדימה.
אבל… בנוסף לאותם מקצועות שבהם אנו רוצים להבין ולהשתמש בטכניקות ועקרונות מהעבר, קיימים גם נושאים שבהם אנו נדרשים לזכור כמויות של חומר לבחינה כלשהיא.
כאן אנחנו צריכים לעשות את התהליך ההפוך ממה שעשו כותבי החומר. הם העבירו את התמונות שאותן ראו(בין אם במציאות כהיסטוריה, ובין אם בדמיון כשירים או סיפורים) למילים כתובות שמציינות את אותן התמונות. כלומר, עלינו לקחת את החומר שנמצא כרגע כתוב בספר, ולהעביר את המילים לתמונות בראשנו. רק ככה נוכל לזכור כמות גדולה של חומר.
ממש כמו ארכיאלוגים , אנחנו חוזרים למקור וכך זוכרים עוד ועוד ועוד….
